גמרא בבא קמא

הרא"ש הקשה מדוע הרי"ף כתב שהלכתא גמירי לממונא. לרא"ש היתה גירסה אחרת ברש"י. מפרוש רש"י במקומות השונים עולה, שפעמים נקט שהילכתא גמירי לממונא, ופעמים נקט שהילכתא גמירי לחצי. הרי"ף הקדים וביאר את השיטה שצרורות הן תולדת קרן ולכן הילכתא לממונא.

האם דייר שדר בחצר חברו שלא מדעתו חייב לשלם על כך או שמא הוא פטור מדין זה נהנה וזה אינו חסר? מדוע שאלת הנאתו של הדייר קשורה לשאלה אם הוא עשוי לשכור או אינו עשוי?

מהו המקור לזכותו של אדם לעשות דין לעצמו, מהי המגבלה הבסיסית - שתהיה לו יכולת להוכיח את צדקתו; בהגדרת "עביד איניש", האם על התופס לעמוד במגבלות של בית דין, או שאין לו מגבלה כזאת?

האם קיים איסור מהתורה להזיק? שיעור זה דן בשאלה זו, במקורות וטעמי השיטות, ובהתייחסות לאופנים השונים של נזק - נזקי גופו, נזקים ע"י ממונו ונזקי שכנים.

דיון בסיבת החיוב של "החוטף מצוה מחבירו" (דין או קנס) והאם ניתן להיפטר מחיוב זה.

הגמרא דנה בדין "זה נהנה וזה לא חסר" האם חייב לשלם. שיעור זה דן בהבנות האחרונים ביסודות דיון זה. אגב כך מתבררים עניינים נוספים הנוגעים בנושא זה.

עיון בסוגיית גביה מעבדים ושיעבוד מטלטלים, במחלוקות הראשונים והאחרונים

הגמרא בבבא קמא יא, ב דנה בגביית בעל חוב מעבדים. כהקדמה לסוגייא נלמד על יסוד דין שעבוד הנכסים של הלווה למלווה, ולאחר מכן נעבור לסוגייתנו ונלמד ממנה מספר יסודות נוספים בדין השעבוד.